משואה לתקומה

יום הזיכרון לשואה ולגבורה
תמונה
שמים דגש – כאן תמצאו תכנים מגוונים בנושא השואה כמו מלחמת העולם השנייה והתנגדות יהודית בשואה וכן את סיפוריהם האישיים המרגשים של אנה פרנק, הנערה היהודייה שנספתה בשואה, ושל איש החינוך יאנוש קורצ'אק.
אלי ויזל וזיכרון השואה – סרטון חדש המספר את סיפור של הנער היהודי, ששרד את השואה, הפך לסופר ידוע וזכה בפרס נובל לשלום על פעילותו למען זכויות האדם בעולם.  
יומנה של אנה פרנק – הציעו לתלמידים "להשלים" דף חסר ביומנה של אנה פרנק. פעילות בכיתה.
מלחמת העולם השנייה – מי היו המדינות שהשתתפו באופן פעיל במלחמת העולם ה-2? פעילות בכיתה.
התנגדות וגבורה בשואה – מהי גבורה וכיצד היא באה לביטוי בתקופת השואה? פעילות ודיון ערכי.
יום הזיכרון לחללי צה"ל ולנפגעי פעולות האיבה, ויום העצמאות
תמונה
שמים דגש – כאן תמצאו מגוון תכנים הקשורים למועדים אלה כמו מלחמות ישראל, ראשית הציונותמגילת העצמאות, וכן סרטון מיוחד, יום הזיכרון של שי, המספר את סיפורה של אחות שכולה מנקודת מבט אישית.
פעילות ליום העצמאות
הדגל שלי – אילו צבעים וסמלים מייצגים אותי? פעילות שבה התלמידים יוצרים דגלים אישיים משלהם.
אמת או שקר ליום העצמאות – פעילות משחקית הבוחנת ידע.
תפזורת יום העצמאות – פעילות משחקית הבוחנת ידע בהקשר של מושגי החג.
אתר גלים מלווה את המועדים במגוון יחידות המתאימות לגילאים השונים:
hanukkah
  • ילדים בגטו – ייצוג דימיוני של רחוב בגטו. הילדים מוזמנים "לנוע" ברחוב ו"להיכנס" לאתרים שונים, בכל אחד מהם מופיעים מוצגים מקוריים, כל מוצג מלווה בפעילות אינטרקטיבית מעוררת מחשבה. (כיתות ד'-ז')
  • אין פרפרים פה – מפגש מרגש עם ציורים ושירים של ילדי גטו טרזינשטדט (כיתות ד'-ו')
  • יומנה של אנה פרנק – מיהי אנה פרנק? ומתי כתבה את יומנה המפורסם? (כיתות ה'-ו')
 
hanukkah
  • דני והסנדלר – זוכרים את החליים: סרט ופעילות ייחודית ליום הזיכרון. (כיתות ד-ו)
  • מלחמה זה דבר בוכה – ארבעה שירים שכתבה תרצה אתר על המלחמה – עצב וגם תקווה (כיתות א-ג)
  • קינת דוד – מדוע קוראים את קינת דוד ביום הזכרון (כיתות ה-ח)
 
hanukkah
באתר תמצאו מגוון פעילויות ליום העצמאות בנושאים שונים: מגילת העצמאות, זהות ישראלית, שירים, בדרך למדינה ועוד…
 

הספריה הלאומית –

חבילת תוכן בנושא יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
חבילת תוכן ליום הזיכרון
בחבילת התוכן תמצאו אוסף פריטי מקור אותנטיים המספר את סיפור השכול והזיכרון של החברה הישראלית. שירים מאת נתן אלתרמן, תפילות לעילוי נשמת הנופלים, כרזות ומכתבים מאלמנות וחיילים ובלוג עם הסיפור של הלחן והמילים ל"שיר ארץ".
 
גבורת האימהות השכולות
גבורת האימהות השכולות
אחד המוטיבים החוזרים ביצירות המבטאות את הכאב על הנופלים הוא הסיפור המקראי על עקדת יצחק. את המכתב שלפניכם כתבה ילדה בשנת 1973 בעקבות מלחמת יום הכיפורים. היא משווה במכתב בין כאבה של אם ש"הקריבה את היקר לה מכול על מזבח המולדת" לגבורתו של אברהם שהיה מוכן לעקוד את בנו.
 
חגיגות יום העצמאות הראשון
חגיגות יום העצמאות הראשון
את יום העצמאות הראשון חגגה מדינת ישראל הצעירה בצילה של מלחמת השחרור ובצל האובדן הכבד. האירועים שליוו את החגיגות עיצבו את אופיו של יום העצמאות לדורותיו: יום שבתון, טקסים, חגיגות, מסיבות ותהלוכות, ובעשרים שנות המדינה הראשונות גם מצעדים.

בעזרת מערך השיעור תוכלו לנתח עם התלמידים את התחושות שליוו את החגיגות ולהשוות בין  אופיין של החגיגות אז והיום.
 
מאה שנות התיישבות
מאה שנות התיישבות
מאז שנת 1949 מתפרסמת בכל שנה כרזה המייצגת את הנושא המרכזי של יום העצמאות, והיא מלווה את הטקסים הממלכתיים הנערכים ביום זה. על כל כרזה מופיע מניין השנים של המדינה או שנת ההפקה של הכרזה. בספרייה הלאומית אוסף כרזות ליום העצמאות המבטאות את ערכיה של המדינה ואת הישגיה.
 
______________
אחד השירים המושמעים בטקסי יום הזיכרון הוא השיר "ראי אדמה" מאת המשורר שאול טשרניחובסקי.
"ראי אדמה"
טשרניחובסקי כרופא צבאי, סיוון תרע"ה, 1915
ראי אדמה – בין שיר טקסים אולטימטיבי לשיר שכול אישי. 
 
 
יום הזיכרון ויום העצמאות קשורים זה בזה, וכך גם איגרת המידע הזו. הצמדת יום העצמאות ליום הזיכרון מבטאת את התפיסה כי "במותם ציוו לנו את החיים" – את האפשרות לחיות במדינה ריבונית ואת החובה להמשיך לשמוח.

לקראת יום השואה בכ"ז ניסן אנו מביאים פריטי מקור, בלוג, חבילת תוכן ומערך שיעור בנושא. תכנים אלו מבטאים את הדילמות והמחלוקות שליוו את היישוב בארץ בשנות המלחמה ואחרי הקמת המדינה ביחס לגרמניה ולניצולים, והם ממשיכים להעסיק את החברה בישראל עד ימינו.

באתר המרכז ללימודי רוח תוכלו לקרוא על המחאה בארץ בעקבות החתימה על הסכם השילומים.

______________
משוררים בעקבות הסכם השילומים
משוררים בעקבות הסכמי השילומים
קשה לדמיין מחלוקת כה סוערת ואמוציונלית כמו זו שפקדה את ישראל הצעירה, הפצועה והמדממת שלאחר השואה, כאשר עלתה על הפרק ההצעה לקבל מגרמניה שילומים.   
כיצד הגיבו אנשי הרוח להסכמים אלו? 
 
מתי הגיעו הידיעות על השואה לארץ? כיצד הגיב היישוב לידיעות האלה? פריטי המקור באתר חינוך מלמדים שהשאלה מורכבת.
חרם על גרמניה
חרם על גרמניה
באחד באפריל 1933 הכריזה המפלגה הנאצית חרם על עסקים יהודיים בגרמניה. הכרזת החרם עוררה גל מחאות מצד ארגונים יהודיים בעולם, והם יזמו בעקבותיה חרם אנטי־נאצי. ואולם, דווקא לארץ ישראל הגיעו סחורות מגרמניה במסגרת "הסכם ההעברה". הכרזה מבטאת את המחאה של רבים ביישוב נגד הפגיעה בסולידירות הכלל־יהודית.
 
כתבה בעיתון "דבר", 1943
שמונה ירחי הרג
עמדת היישוב היהודי בארץ ישראל והנהגתו לנוכח השואה היא שאלה מורכבת ביותר. מערך השיעור עוסק בשאלה מה ידעו ביישוב היהודי בארץ על גורלם של יהודי אירופה, ומה היו התגובות לידיעות האלה.
 
היישוב העברי במלחמת העולם השנייה
הישוב העברי במלחמת העולם השנייה
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הכריז דוד בן‏־גוריון "עלינו לעזור לאנגליה במלחמתה כאילו לא היה ספר לבן ולעמוד כנגד הספר הלבן כאילו לא הייתה מלחמה". רבים ביישוב סברו כי הגיוס לצבא הבריטי יסייע למלחמה בגרמניה הנאצית ובדרך זו יחיש את הצלתם של יהודי אירופה.
 
הגדרות כלליות כניסה למערכת